חברים,
כן אני יודע, אני ממש לא בסדר. הבטחתי לבשר לכולם מיד אחרי סקירת המערכות האם עזרא הוא אכן עזרא, ואני יודע שרובכם לא ישנתם בחודש האחרון מציפייה לתשובה. אגב, התקשרו מאגודת רופאי השיניים ובקשו ממני למסור שלכסוס ציפורניים עלול להביא לבריחת סידן מהשן – ראו הוזהרתם.
בכל אופן, כידוע לרובכם, אכן אושר הדבר באופן סופי וברור שלא משתמע לשני פנים – עזרא הוא בן!
סקירת המערכות היא אחת מהבדיקות המגניבות והמרגשות בו זמנית ביותר שיש. הגענו לבדיקה הזו חדורי מוטיבציה ומנופחי שרירים לטובת הכאה נמרצת של הרופא אם גם הפעם הוא יחליט להתעלל בנו ולא לציין באוזנינו את מין העובר. לאורך כל הדרך חיממתי את עצמי וסיפרתי לעצמי שהרופא הזה הוא בעצם גנב בחלוק, שהוא לא יודע מה הוא עושה, שהוא שרלטן ושהוא גמד.
דמיינתי עצמי מודיע לאדון רופא שאם אין החלטה חד משמעית אני משלם לו בזוזים (או אולי יותר גרוע כיום – בדולרים).
מיותר לציין שהפקקים של תל אביב בשעה 16:00 ממש לא עזרו למאמציה של יהל להרגיע אותי, ולרגע הרגשתי כמו רמבו בסצנה שהוא קושר את הסרט לראשו – הייתי מוכן לקרב.
מעט נרגעו עצבי כשמצאנו חנייה ממש, אבל ממש, קרוב למשרדו של הרופא. דבר נדיר בתל אביב בכלל ולנפגע 'מרפי' שכמותי בפרט.
נכנסו אל המרפאה וגילינו שהוד רופאותו איחר ועוד לא מוכן לקבל את פנינו. אוי הווריד... חבל, דווקא היה לו פרצוף נחמד...
אז זהו שלא. כשכבר קיבל אותנו הדוקטור, באורך פלא שלא יתואר נרגעתי לגמרי וכל מה שרציתי היה רק לראות את עזרא הקטן פעם נוספת.
הבדיקה החלה, וללא ששאלנו בכלל הודיע לנו הדוקטור שאנחנו צריכים לתאם פגישה עם המוהל הקרוב למעונינו. מה גם שזה צריך להיות מוהל עם הסמכה בציוד הנדסי כבר, שכן כמו שכבר ציינתי בעבר, מדובר בכלי כלי...
בהמשך הבדיקה ספר, מדד ושקל הרופא את כל עצמותיו של עזרון הקטן והגיע למסקנה שהכול ממש תקין. מי שלא ראה בדיקה כזו יתקשה להבין עד כמה היא מפורטת ומעמיקה.
היא לוקחת כשעה ורואים בה ממש הכול. אפילו את עפעפיו של התינוק. מ ד ה י ם.
לא רק זאת אלא גם שהכול הוקלט ובסופו של תהליך קיבלנו DVD במארז מהודר (שקית ניילון).
מה אני אגיד לכם? הגמד הקטן עוד לא נולד וכבר יש לו תפקיד ראשי בסרט. אגב, צפייה מאוחרת בסרט הובילה אותי למסקנה שהוא כל כך משעמם בפעם השנייה שהוא יכול לזכות באוסקר...
אחרי הבדיקה ממש הייתי בעננים. כלום לא יכול היה להרוס לי את מצב הרוח. כלום חוץ מדו"ח חנייה שחיכה לי בגאון על שימשת המכונית שלי שחנתה בחנייה המוצלחת והמדוברת לעיל.
כל כך הופתעתי ואף נפגעתי אישית מהפקח החצוף שהעיז לשים לי את הדו"ח, ועוד בפעם הראשונה שהייתי אזרח למופת ושמתי איזי פארק... כנראה שזה היה דו"ח רטרואקטיבי על כל עבירות החניה שביצעתי בחיי...
כמה שאני צעקתי שם, באמצע הרחוב התל אביבי הסואן. בואו ונגיד שאם הפקח החוצפן הזה היה נופל לי בין הידיים הייתי כותב לכם כרגע מהכלא.
אחד השכנים שראה אותי צורח יצא למרפסת ובישר לי שעיריית תל אביב – יפו המהוללת המציאה חוק עזר עירוני חדש שאומר שהחל מהשעה 17:00 כל החניות בכחול לבן שבקרבת בתי מגורים הופכות להיות מותרות לחנייה רק לתושבי האזור. חברים יקרים – ראו הוזהרתם.
לאחר חוויה מעצבנת זו, הגענו הביתה בעת ערב מאוחרת וגילינו דבר מדהים – ההריונית ממש נראית הריונית. אני מתכוון שממש יצאה לה בטן. היא באמת בהריון. ואני כבר חשבתי שמדובר בפיקציה.
מאותו היום, מיותר לציין, שהבטן הולכת וגדלה ממש כמו עזרא עצמו.
מי שמעוניין במידות ומשקלים – העולל שקל נכון לאותה בדיקה 147 גרם ואורכו היה כ- 15 ס"מ.
בחודשים האחרונים הצטרף למשפחתנו חבר נוסף. הוא הולך איתנו לכל מקום, הוא מזכיר לנו דברים ששכחנו והוא הולך ותופח מיום ליום. אני כמובן מדבר על 'קלסר מעקב ההיריון' שיהל הכינה.
אתם לא מבינים, ההיריון הזה הפך את יהל למתייקת סדרתית. כל פתק או גזיר נייר הכי קטן שאתם יכולים לדמיין לכם מוצא את מקומו מתויק בקלסר.
כששאלתי לפשרו של הקלסר הנ"ל, נעניתי בסבלנות (שהפכה אופיינית) הרבה של יהל שאם אני לא אזהר הקלסר עלול לתפוס את מקומי כגבר של הבית.
להבנתי, הרעיון שעומד מאחוריו הוא שאם משהו יקרה חס וחלילה, ויהל תמצא את עצמה פתאום בבית חולים (או במנזר בודהיסטי) בעודה מחוסרת הכרה, הקלסר יוכל לשפוך אור על כל מעללי העובר מיום שנוצר ועד היום.
בטיפשותי, ציינתי שגם אני כאן ואני יכול לפרוט את המידע הנ"ל. הוסבר לי שאני מטומטם.
ואכן, כמו שציינתי, הקלסר הזה הולך איתנו לכל מקום. והוא ממש כבד.
חשבתי להעלים אותו אבל אני חושש שיהל תצא לרחובות בקריאות "קלאסי שובי הביתה".
לאורך הזמן הזה התפתח דבר נוסף ודי מגניב – עזרא התחיל לבעוט.
בהתחלה, הוא זז לאיטו בבטן ויהל חשבה שיש לה גזים, אבל כשהוא התחיל לגדול והגזים התחילו להיות יותר חזקים, הבינה יהל כבר שזה בעצם עזרא זז.
ואז, פתאום, ללא שום הודעה מוקדמת הוא בעט. כמובן שהערכתי המלומדת הייתה אחת משתיים:
א. או שיהל מדמיינת – דבר די שכיח בהתחשב במצבה ההריוני.
ב. או שהיא פשוט משקרת (!!!). צריך להבין שבמשך שעות רבות ישבתי עם היד על הבטן של יהל ומאוד מאוד השתדלתי להרגיש אותו. לא הצלחתי. על כל תנועת בטן של יהל שנבעה מדבר שולי כמו נשימה היא טענה שהוא בעט. אני הרגשתי את אשתי נושמת.
אבל אז אחרי שכבר התחלתי לברר על בתי משוגעים באזור, פתאום הרגשתי. בהתחלה הרגשתי משהו חלש כזה אבל לאט לאט זה הלך להתגבר.
הוא עוד לא אלון מזרחי אבל הוא באמת בועט. אני מאמין ומקווה שעד הפרק הבא כבר אוכל לרשום אותו לחוג כדורגל.
דבר נוסף שקרה בתקופה האחרונה הוא שיהל החלה ללכת למעקב בטיפת חלב. כן אתם צודקים, מנגנוני סחיטת הכסף הרגשית של מדינת ישראל בלתי נגמרים וחסרי מעצורים.
בביקורה הראשון שם הודיעה לה האחות שכל הבדיקות שביצעה לא מספקות את הוד אחותותה, ושהיא צריכה לעבור עוד כל מיני בדיקות. כשהתעניינתי באיזה סוג של בדיקות מדובר הוסבר לי שמדובר בכל מיני מחלות מין שבכלל לא קיימות בארץ.
נעלבתי.
זהו לבינתיים, בעוד שבועיים סקירת מערכות מורחבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה