22.4.08
חג שמח לכולם,
כידוע וכזכור לכולם, בבדיקת השקיפות העורפית הראשונה שביצענו, לא גילינו כלום מכיוון שהרופא טען שהגענו שבוע מוקדם מידי.
לפני כשבועיים חזרנו לסיבוב שני של בדיקת שקיפות עורפית. כן, נכון, אתם לא צריכים להזכיר את זה, אנחנו הזוג היחיד בעולם ששילם פעמיים על שקיפות עורפית. אולי די לזרוק מלח על הפצעים?!
בהגיענו לרופא, קיננה התקווה בליבנו שאולי עוד באותו היום נדע כבר סופסוף מה מינו של עזרא.
הרופא באקט מרדני במיוחד, הודיע לנו שהוא לא מאמין בניבוי מין התינוק לפני סקירת מערכות. כמובן שהסיבה האמיתית לכך היא שהוא רוצה לשמור על מתח והתרגשות לקראת הסקירה, וגם זו דרכו לוודא שנבצע את הבדיקה אצלו.
כשהוא החל את הבדיקה, נחשפנו שוב לעזרא הקטן, שאני חייב לציין כבר לא כל כך קטן – הוא כבר תופס את כל חלל הבטן של ההריונית, ונפעמנו שוב.
הפעם, לשם שינוי, עזרא לא התמרד ועשה בדיוק מה שביקש ממנו הרופא.
הרופא מדד כל מיני מדידות למיניהן והרגיע אותנו שהכול תקין והתוצאות מעמידות אותנו במקום מאוד טוב ובטוח בסטטיסטיקה. (עוד נגיע לסטטיסטיקה)
אני בעקשנותי דרשתי מהרופא שיתאמץ ויגלה לנו את מינו של התינוק. הוא כעס עלי.
לאחר שהוא (הרופא) נרגע קצת הוא החליט לשחק איתנו בניחושים, הראה לנו את הפרונט של עזרא (ראו תמונה מצורפת) ונתן לנו להחליט מה המין...
עכשיו, תנו לי להסביר משהו, כשמסתכלים בין הרגליים שלו/שלה רואים וואחד שטרונגול!!! כשהתגברתי על רגשות הגאווה והראיתי את זה לרופא הוא טען שבשלב הזה קיימת סבירות כל שהיא שהשטרונגול הענק הזה הוא לא בולבול, כי אם דגדגן.
תנו לי להסביר משהו, אם האופציה השנייה היא הנכונה, אז אני בבעיה שחבל על הזמן. לפחות אפשר להגיד בביטחון רב שיוכי תהייה ממש מבסוטה כל החיים שלה...
אני מבקש מכולכם להסתכל על התמונה המצורפת, לשפוט בעצמיכם ולהמר (במייל) מה המין.
בין הזוכים תוגרל מצה עם גבינה.
אחרי שהרופא נזף בנו שלא צריך לעניין אותנו המין אלא העובדה שעזרא בריא, התיישבנו אצלו במשרד ועשינו בגרות במתמטיקה. אני לא מגזים, הבחור הוציא מחשבון, דפי נוסחאות ושאר ירקות והתחיל לחשב את הסיכוי שהעובר לוקה בתסמונת דאון (חס וחלילה).
הוא התייחס לכל מיני משתנים כגון: הגיל של ההריונית, זמן הבדיקה והתוצאה ולבסוף הגיע למסקנה שהסיכוי שיש בעיה הוא 1:8750. רק שתבינו שצריך להילחץ בערך ב1:300.
כששאלנו אותו האם כדאי לנו לעשות מי שפיר הוא צחק עלינו. אני מאוד הערכתי את עשותו כן, שכן, הוא זה שהיה מבצע את הבדיקה – דבר שהיה משלשל לכיסו עוד 3000 ₪ לערך.
הקשינו עליו באומרינו שכולם מסביבנו החליטו שכן לעשות מי שפיר. לבסוף התפשרנו על תוספת של שלוש בדיקות דם, דבר שנקרא "תבחין מרובע", על מנת לוודא טוב יותר שהוא לא פיספס בחישובים שלו.
הוא שלח אותנו לבדיקת הדם הראשונה במקום שנקרא 'מעבדות זר', רשת מעבדות שהוא הסביר שזכו לבלעדיות במכרז לביצוע הבדיקות הנ"ל. תודו שכששומעים את השם ישר קופצת לראש תמונה של מקום מטופח עם הרבה פרחים מסביב.
אז זהו שלא! הגענו לדירה במרכז נתניה בבניין שלא הייתי מאחל לח'אלד משעל לגור בו.
בבניין, באותו הזמן, הייתה הלוויה או שבעה ומסיבה זו נכחו במקום מליון ורבע אנשים, רובם בוכים וחלקם אף צורחים. בקיצור לא נעים.
עלינו לדירה שבה אמורה להיות המעבדה. ושם גילינו שזה בעצם מרפאה של רופא נשים שמזכיר באופן מדהים את הזקן מ'היו היה'. את הבדיקות הוא מבצע במטבח של הדירה, דבר שמקצר לו את הדרך למקרר...
באופן לא אקוויוולנטי בכלל להוויית המקום, הרופא הזה הוא הבחור הכי מקצועי בהוצאת דם שראיתי בחיי – וראיתי (חולה מלריה להזכירכם...). הוא מצא את הוריד של ההריונית ממש בשנייה (דבר לא פשוט לכשלעצמו) והוציא לה את הדם בשניות.
בסופו של אותו השבוע, הציעו לנו חברינו הטובים מ' ו ד', שנמצאים בחודש החמישי להריונם, שנצטרף אליהם לסיור עגלות.
אני, שעד אותו הרגע הייתי בטוח שהשוני בין עגלת תינוק לעגלה של סופר הוא המתקן המגניב של החמישה שקלים, לא כל כך הבנתי על מה הם מדברים אבל זרמתי כי לא רציתי לצאת דביל.
התחנה הראשונה בסיורינו הייתה חנות קטנה במושב רישפון שהתבררה כמקבילה של סוכנות של מרצדס רק בעגלות. למותג קוראים מוצי ואני חייב לציין שזה אחד מהדברים הכי מגניבים שראיתי בחיים שלי. למי מכם שהבנתו איטית (כמוני), אסביר שהעגלה הזו היא סוג של רכב שטח שדורש רישיון ג'. לעגלה הזו יש קפיצים בוכנות ומעצורי דיסק, ממש אפשר לצאת איתה לניווטים. אני לא אתפלא אם צריך לקחת אותה כל 15000 ק"מ לטיפול...
עברנו הרצאה מפורטת על סוגי העגלות שיש שם ועל כל הפיצ'רים המגניבים שמתחברים אליה.
משם עברנו להרצלייה לחנות של פירמה שנקראת ABC. גם שם המוצרים די מגניבים אבל פחות פרקטיים. שם על מנת לקפל את העגלה צריך תואר שלישי במדעי העגלות, וגם אז זה לא פשוט.
בעוד שבמוצי צריך פשוט לעשות אפצ'י חזק על העגלה והיא מקפלת את עצמה, מכניסה עצמה לבגאז' ומכינה כוס קפה... אל תצחקו, זה לא רחוק מזה.
גם לגבי המחיר העגלות האלה הם סוג של רכב, כי הן עולות כמו שמזדה 3 הייתה עולה אם היא הייתה כל כך קטנה.
לאחר הביקור בשתי החנויות, ולאחר קיטורים כלכליים הדדיים, על המוצלחות הנ"ל החלטנו לנסות את מזלנו ולבדוק ב'שילב' לגבי עגלות פשוטות יותר.
כבר כשראינו את המבט של המוכר הבנו שזה לא המקום בשבילנו. הוא היה פשוט מסכן. לא היה לו נעים מאיתנו, אנחנו שכבר הוגדרנו, בעיקר על ידי עצמינו, כמומחי על בעגלות, המטרנו עליו גשם של שאלות על ביצועיהן של העגלות שהיו לו שם. המסכן ניסה בכל כוחו להסביר שלעגלות המעאפנות האלה פשוט אין כלום. כמובן שההריוניות גרסו מאוחר יותר שהוא פשוט לא מוכר מקצועי ולא מבין כלום, אבל אנחנו ידענו שהמוצר פשוט לא משחק באותה הליגה.
ב1.5 אנחנו אמורים ללכת לסקירת מערכות ראשונה. אולי אז כבר נדע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה